רש"י על שבת ס״ט ב:ג׳

3 הכל מודים בתרומה - זר שאכל תרומה בשוגג משלם חומש על שגגתו דכתיב ויקרא כ״ב:י״ד ואיש כי יאכל קדש בשגגה אבל מזיד אין מוסיף חומש וחייב מיתה בידי שמים דכתיב שם ומתו בו כי יחללוהו וסמיך ליה וכל זר לא יאכל קדש:

4 בלאו שבה - כסבור חולין ואין כאן לאו:

5 מיתה - דכתיב בתרומה:

6 במקום כרת - דשאר עבירות:

7 וחומש - דשגגת תרומה במקום קרבן דשגגת שאר עבירות ולרבי יוחנן מיחייב חומש אשגגת מיתה: